בניגוד לכמה מופתעים אני מודע לתנאי השימוש באתר והם בהחלט לא מוצאים חן בעיניי השאלה היא מה עושים

לחברי הפורום:
במקום "לשבור את הכלים" האם אתם חושבים שהפיכת ג'ומלה ישראל ל "עמותה ללא מטרות רווח" תהיה פתרון הולם ?

לבעלים מתי ואייל:
אפשר לדון בנושא של הפיכת ג'ומלה ישראל לעמותה או שזאת עובדה מוגמרת ?

בנוסף:
מהם תנאי השימוש באתר דרופל ישראל ? לא מצאתי שם כאלה.

קובי

בע"ה ובהשתדלותנו

http://drupal.org.il/node/1469

דרך:
http://www.google.com/search?sourceid=c ... 7%95%D7%A9

hazoreim כתב:בע"ה ובהשתדלותנו

http://drupal.org.il/node/1469

דרך:
http://www.google.com/search?sourceid=c ... 7%95%D7%A9

תודה
בהחלט קצר וקולע, לפי איך שזה נראה הוא כנראה לא נכתב ע"י עורך דין

קובי

ראו דיון בענין כאן:
http://www.joomla.co.il/index.php?optio ... 14&t=10659

הערות והארות יתקבלו בברכה.

לא כל כך ברור לי איפה צריך להגיב עם כל ההסתעפויות של הדיון הזה.

אני מעוניין להגיב על חלקו האחרון של המפגש:

ראשית, אין בכל מה שאכתוב כאן להלן, משהו כנגד חברי הגרעין המייסד. אני מכיר ומוקיר את פעולתם והשקעת המרץ והזמן במהלך השנים. עם מתי אפילו היו לי כמה שיחות במהלך שנים אלו.

העניין הוא לאן רוצים להגיע. אם רוצים שג'ומלה ישראל תהפוך למשהו ציבורי גדול ולא יזה מועדון קטן, אז גומלה ישראל צריכה להתנהל כמו גוף ציבורי. מכיוון שיש לי נסיון מה בחברות ובניהול גופים כאלה אז הנה כמה מסקנות:

לגוף ציבורי יש מנהל/מנכ"ל שהוא/הם האנשים שמנהלים בפועל את הגוף. לצורך העניין אלה יכולים להיות חברי הגרעין המיסד, בהנחה שיבחרו לתפקיד זה. אין מניעה, שגוף ציבורי, גם אם פועל ללא כוונות רווח ישלם שכר (אם יש לו מה לשלם למשל מחסויות או דמי חבר) לעובדיו/מנהליו על הזמן שהם משקיעים בעבודתם, ובלבד שימלאו את המוטל עליהם.
לגוף ציבורי יש בדרך כלל ועד מנהל המונה מספר חברים , רצוי אי-זוגי, על מנת שיתקבלו בו תמיד החלטות. החלטות הועד המנהל, מבוצעות הלכה למעשה על ידי המנכ"לים ועושי דברם במקרה דנן חברי קהילה. אין מניעה שחבר ועד יהיה גם בין המבצעים של החלטה מסויימת. חברי הוועד המנהל פועלים בדרך כלל בהתנדבות אם כי במידה ולארגון ישנו משאבים מספיקים הוא יכול לכסות את הוצאותיהם בתפקיד הדירקטורים (לו הייתי בנק לו לו...) בשלב זה אין לי בעייה להמשיך להביא עוגיות ובקבוק זירו לכל מפגש.

מנהלי הקהילה יכולים להציע הצעות החלטה מהותיות לועד המנהל וזה יאשר או יפסול אותם.

מבנה זה פועל בעמותות קטנות ועד מדינות שלמות. (בשיעורי אזרחות קוראים לזה חוק הפרדת רשויות למי ששכח )הוא הבסיס למבנה דמוקרטי שמטרתו בראש ובראשונה לשמור על הקהילה ולהגן עליה מפני עצמה.

ממה שקראתי כאן בשרשורים השונים שבהם מציעים המייסדים לחברי הקהילה להציע הצעות והם יחליטו אם הם מתקבלות או לא, זה לא בדיוק ניהול ציבורי, מה שגורם נכון לעכשיו ללא מעט אנשים שרוצים לתרום להדיר את רגליהם מכך, ושמענו כמה מהם מסבירים את זה בפועל בישיבה.

לקראת הפגישה הבאה, אני מציע לחברי הגרעין המייסד לשקול היטב את צורת העבודה המוצעת כאן ולקבל החלטה לכאן או לכאן.

רק בשורות טובות

עדן

עדן,
יש טעם בדברייך, אם כי עולות שאלות אחרות כגון:
האם כל מי שבא לו יכול מחר לקום ולהחליט החלטות שיחייבו את חברי הקהילה? הרי הקהילה היא ציבורית?

האם גוף מנווט (לצורך העניין נתן ואתה) יכולים להחליט החלטות שיכול להיות מצב שלא יהיה מי שייישם אותה (80 אחוז מהחלטות הממשלה ביששאל הן כאלה, אם לא יותר)?

בסופו של עניין, אני חושב שכמעט כל משתתפי המפגש יכולים להוריד את הכובע בפני מתי והגרעין המייסד, שלאורך כל השנים תרמו (ועדיין תורמים) לקהילה.
ואולי בעצם נשמע מהם מה הם רוצים לעשות.

האמת שזה קצת יותר מורכב.
קודם כל לא כל מי שבא לו. הועד המנהל/בורד או איך שתרצה לקרוא לו נבחר על ידי חברי הקהילה.
בגדול ישנם כמה מוסדות לגוף ציבורי:

האסיפה הכללית - בה יכולים להשתתף חברי הקהילה כולם בהנחה שיהיה רישום של חברי הקהילה. כולם מקבלים הזמנה לפחות פעם בשנה לאסיפה השנתית.
באסיפה השנתית נבחר הועד המנהל (הם לא ממנים את עצמם), הועד המנהל ממנה, (בדרך כלל משאיר על כנם) את המנהלים בפועל בהנחה שהעבודה נעשית כמו שצריך.
ההחלטות של הועד המנהל כדאי שיהיו ישימות. במקומות בהם שרתתי (בהתנדבות בכולם) כחבר וכמנהל ועד מנהל, הקפדנו מאוד שההחלטות המתקבלות יהיו ברות יישום, כמו כן נתמנו אנשים כמיישמים ואנשים אחרים שבודקים את היישום.

במידה ולגוף הציבוי יש כספים יש למנות גם ועדת ביקורת שלפחות עושה בקרה על התנועות הכספיות ומאשרת את הדוחות הכספיים של הארגון.

חוצמזה חייב להיות תקנון שמכיל את מערכת החוקים הבסיסית של הגוף הציבורי. לפחות שני הסעיפים לעיל שמגדירים את האסיפה - שהיא הגוף העליון, מתחת הועד המנהל ומתחתם המנהלים. התקנון מגדיר בין השאר מהם תחומי הפעילות וההחלטות שיכולים המנהלים, חברי הועד והאסיפה לקבל.

עדיין לא הייתי חבר כנסת או חבר ממשלה, מאידך הייתי חבר וע שנים רבות וגם ניהלתי במשך שנתיים את ועד הישוב בו אני גר, 150 משפחות, כ700,000 ש"ח תקציב שנתי, כמו גם חברות בגופים אחרים (ועדי הורים, אגודות אמנים ועוד...) וראיתי ששמירה על הרכיבים הללו בארגון מאפשרת עשייה רבה ושומרת מאוד על הארגון מפני עצמו.

אני כמובן לא יכול לכפות את הדברים הללו על חברי הגרעין המייסד, רק להמליץ מנסיון.

אם ג'ומלה ישראל תתנהל בצורה כזו יש סיכוי גדול שגם מקומות גדולים ייתייחסו אליה ברצינות יתר...

ראשית אף אחד לא ממעיט בתרומתם של חברי הגרעין ואין בכלל ספק שכל הנעשה כאן הוא בזכותם. ולכן גם זכותם לשמור על הקיים כרכושם הפרטי כי הוא אכן כזה.

אבל העניין הוא בכלל בזכות של קהילת ג'ומלה לקבל מרכז קהילתי משותף המתנהל כגוף קהילתי ושתופי ולא כרכוש פרטי של אף אחד.

אישית אני לא רואה בעיה להקים גוף כזה לא על הגב של ג'ומלה ישראל אלא בשיתוף ג'ומלה ישראל.

אני חושב שניתן ליצר תשתית טובה הרבה יותר לקהילת ג'ומלה בישראל וזה רק עניין של בחירה.

ג'ומלה ישראל יכולה להיות חלק פעיל ולקחת חלק בכל דרך שרק תרצה בדיוק כמו כל אחד אחר בקהילה.

בכלל כל מימד התחרות ו\או הרצון להוכיח הוא הכרחי בניהול של קהילה כזאת ולכן צריך לאפשר לכל אחד לתרום את חלקו ולהיבחן בהתאם.

דוגמה טובה לכך ניתן לראות בג'ומלה העולמי שבה כל חלק באתר מנוהל ע"י אנשים אחרים מה שמאפשר התפתחות גדולה, תחרותיות ורצון לתרום.

תארו לעצמכם שתוכלו לקבל לידיכם חלק מסויים בניהול האתר. לדוגמה כל נושא ההרחבות.
באחריותכם יהיה לספק סקירות על רכיבים, להציג דמו לרכיבים ולאפשר לקהילה להינות מאינפורמציה רבה.

במקרה בו גרעין של שני אנשים אמור לנהל את כל מימדי הקהילה הסיכוי שהדבר יצליח הוא קלוש.

לעומת זאת ברגע שכל אחד יכול לנהל, להציע הרחבה לאתר, לקחת חלק פעיל ואף להתמודד על זכותו לתרום התחרות והרצון להוכיח תעשה את שלה.